מימון המונים – האם הגדולים גם מוזמנים?

לאחרונה נזדמן לי להפגש עם ליאנה וולפסון, עוזרתו (יש מילה כזו?) האישית של דיוויד סייבל מנכ"ל יאנג אנד רוביקום ואשה מעניינת בזכות עצמה (תודה לאדם אבנון על הקונקשן). בסופה של פגישה בה ליאנה שאלה ואני עניתי כמייטב יכולתי כל מה שאני יודע אודות קראודפנדינג, הציגה בפני ליאנה שאלה שהיא אולי מתבקשת, אבל לא ניתקלתי בה עד כה: מה קורה עם השחקנים הגדולים בשוק? האם יש להם מקום בזירת הקראודפנדינג, או שזה משחק של עסקים קטנים ובינוניים בלבד?

מודה שלא הייתה לי תשובה. לפחות לא אחת חכמה. טוב, ברור שקוקה קולה יכולה לתמוך בכל פרוייקט שתבחר, וברור גם שהיא יכולה להעלות כל פרוייקט, או אפילו הרבה פרוייקטים משל עצמה. אבל האם זה ייתן לה משהו? האם אנשים יקבלו שחקנית ענקית ומבוססת, אשר ברור מאליו שאין לה כל צורך בתמיכה של הציבור? מדוע שאני, כתומך, אשתתף בפרוייקט גיוס שיממן, לדוגמה, פיתוח של משקה חדש בטעם עגבניה אורגנית? הרי קוקה קולה מגלגלת מליארדים בשנה. שתתכבד ותשלם בעצמה עבור פיתוח המוצרים שלה. כשהעגבניה המוגזת תהיה מוכנה, אני אחליט אם היא טעימה לי, והאם מתאים לי לרכוש אותה. בכלל, כל האידיאולוגיה שעומדת מאחורי קראודפאנדינג מציגה כמעט סתירה לעצם המהות של מותגים גדולים ומבוססים. זהו עולם שמבקש לאפשר דווקא את קיומם של הקטנים, אשר עד כה התקשו מאוד לגדול בצילם של הענקים. מכאן, דומה שלמסיבה הזו – קוקה קולה (וידידיה) לא מוזמנים!

ואולם, גם התשובה הזו בעייתית בעיני. אם עולם הקראודפנדינג לא יודע להכיל גם את השחקנים האלה, הרי שהוא מתעלם מחלק משמעותי ומהותי מאוד מהשוק. אם נקבל את הדרת הטייקונים הזו, נגדיל את החייץ בין העסקים והמשקיעים הקטנים, לבין העסקים והמשקיעים הגדולים. וזאת, לטעמי, מגמה לא מוצלחת לאף אחד מהצדדים. פלטפורמה חכמה ומשוכללת תהייה זו, שתדע לאפשר לכולם להשתתף במשחק: מפרוייקטים של 1k עד 1m. מתומכים של 50$ עד כאלה שמביאים 50k. רק בזירה שתדע לשתף את כולם, יתנהל משחק הוליסטי, הוגן וחכם.

את שלל הקושייות הללו העלתי בפני חברי קבוצות הדיון שלי בלינקדאין. הסתבר שהתפרצתי לדלת פתוחה. השאלה הזו מטרידה אנשים רבים בתחום, ואין עליה עדין תשובה נחרצת. מבין שלל התגובות שקיבלתי שלפתי שתיים שנראו לי מעניינות ביותר. הרי אני חולק אותן אתכם:

דארה אלברייט, מייסדת ומנכל"ית NowStreet, מוצאת שהדילמה הזו נפתרה עם הקמת פלטפורמת circleup, המאפשרת לגופים גדולים (כמו למשל P&G) לתמוך בפרוייקטים גדולים. לדעתי, זה אינו פתרון מספק, היות והוא לא באמת משתף את הגדולים במשחק, אלא מייצר פלטפורמה אלטרנטיבית, משחק אלטרנטיבי, לגדולים. תשפטו בעצמכם.

בוורלי המילטון, מנכל"ית CABINS™, מציעה בעיני כיוון מעניין יותר: מותגים גדולים, אומרת בוורלי, כנראה לא יכולים לפתוח או לתמוך בפרוייקטים הלקוחים מסדר היום הרגיל שלהם. אולם, אם הם יציגו פרוייקט מיוחד, שנולד ספציפית לצורך קראודפנדינג, המקדם רעיון משפר עולם, אבל עדיין קשור למה שהמותג יודע לעשות – יכול להיות שכאן מסתמן תחילתו של חיבור מעניין: חיבור בין מותג מסחרי גדול, לסוגייה פילנטרופית מענינת, באמצעות פרוייקט חדשני – זו יכולה להיות סיבה מוצדקת לפנות לקהל. הכוונה אינה לקמפיין שבו קוקה קולה מזמינה את הציבור לתרום למען ילדים רעבים, או להחליט לאיזו מטרה קוקה קולה תתרום. זה לא רק ענין של כסף, אלא מחוייבות לפרוייקט ייעודי שלם. למשל, אם קוקה קולה בעצמה תפתח פחית של מים מינרליים, שיודעת לשמור על טרייות המים וטוהרם לאורך חודשים רבים בתנאי איכסון גרועים במיוחד, לצורך הפצתה ברחבי אפריקה – זה יכול להיות פרוייקט שהציבור ימצא בו עניין, קוקה קולה תרוויח מוניטין, ילדי אפריקה ירוו צימאונם, וכולם יהנו מכוחה של שיטת הקראודפנדינג. הנה ההצעה של בוורלי.

כמו דברים רבים שמתרחשים כיום סביבנו, נראה שגם הסוגייה הזו מציבה יותר סימני שאלה מסמני קריאה. גם כאן אנו למדים תוך כדי תנועה, ונראה שהטיפ הטוב ביותר הוא להביט, להקשיב וללמוד. או כמאמר המשוררת: "תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב".

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *