חמישה טיפים לארגונים, איך להתמודד עם הכלכלה השיתופית

כשאני צריך לתלות תמונה וצריך לעשות חור בקיר,  אשתמש במקדחה היקרה שקניתי והיום היא תקועה, מחוסר שימוש, בפינת כלי העבודה . מצד שני במקום להוציא מאות שקלים על מקדחה שתעלה אבק, למה שלא אבדוק מי באיזור שלי משכיר מקדחה ואשכיר ממנו לשעה בהוצאה הרבה יותר נמוכה.

זו תמצית הכלכלה השיתופית (או כלכלת השיתוף). זו מערכת יחסים קהילתית בה מצד אחד יש בבעלותינו משהו שלא נמצא בשימוש תדיר ומצד שני יש אנשים שצריכים אותו, אז למה ששני הצדדים לא ירוויחו? אני לא צריך את המוצר עצמו, אני צריך רק שירות שיספק לי אותו, איך לתקשר עם מי שמציע את מה שאני צריך.

הכלכלה השיתופית היא לא דבר חדש. מה שהופך אותה היום למגמה ההולכת ומתרחבת עם מספר משתמשים עולה הם שלושה מניעים עיקריים:

1) מניע חברתי – התפכחות של תרבות הצריכה, עלייה במודעות החברתית, התחברות קהילתית (גם וירטואליות), הרחבת מושג ה-קַיָּמוּת,

2) מניע כלכלי –  עליית המחירים ויוקר המחייה, רצון לחסוך בהוצאות בלי להוריד את הדרישות, וגם רצון לנצל משאבים קיימים לייצור הכנסה נוספת

3) מניע טכנולוגי – התפתחו מגוון טכנולוגיות המחברות בין האנשים ( כמו מדיה ורשתות חברתיות) ומאפשרות לבצע פעולות (מובייל ואפליקציות).

עד לאן כלכלת השיתוף התרחבה? אתם בטח מכירים את תחום המימון דרך הרשת או האפשרות לתיירים ללון בדירות פרטיות. אבל קיקסטרט או איירביאנבי הם לא השירותים היחידים. רשימת השירותים הולכת וגדלה בתחומים שונים –

colebrative economyאפשר לדבר עוד על הכלכלה השיתופית אבל בשביל זה צירפתי בסוף הפוסט דו"ח שהתפרסם לאחרונה יחד עם אינפוגרפיקה ממנו.

אני רוצה להתמקד בהשפעה על העסקים והארגונים. האפשרויות הנפתחות היום עם התרחבות המגמה של הכלכלה השיתופית  משנות לחלוטין את התנהגות השוק, יחסי הכוחות בו והרגלי הקנייה של הצרכנים. העסקים צריכים להתמודד עם סביבה חדשה בה הלקוחות בעלי מודעות צרכנית וחברתית גבוהה, לקוחות המחוברים ביניהם ומעבירים מידע במהירות, ובעלי מערכת שיקולים עמוקה יותר. המחיר אמנם חשוב אבל הנוחות חשובה לא פחות כמו גם, האיכות, צרכנות נכונה המלצות חברים ועוד.הכלכלה השיתופית הפכה מהיסוד את מערכת היחסים בין המותג והלקוח.

מה מותגים/ עסקים/ ארגונים יכולים לעשות כדי להתמודד עם תופעת הכלכלה השיתופית, לנצל המגמה הקיימת ולהרוויח מהתרחבות  המתרחבת?

ללמוד ולקבל את הכלכלה השיתופית  – למרות שמרבית הארגונים רואים בעסקים השיתופיים איום ופגיעה בהכנסות שלהם ונערכים לתחרות מולם, מומלץ לארגונים לקחת צעד אחד אחורה ולהבין כיצד הכלכלה השיתופית עובדת, מה מניע אותה, למה הלקוחות מעדיפים להשתמש בה. ארגונים צריכים להבין שזו המציאות החדשה ולא איזה טרנד בר חלוף. ההבנה של המציאות החדשה וקבלת השינויים והחידושים יורידו את רמת ההיסטריה בארגונים ויאפשרו מתן מענה הולם לשוק המתחדש.

 להלחם על כל לקוח –  בצרכנות החדשה המלחמה על הלקוח אינה לוחמנית. זה כבר לא מלחמת מחירים מול הכיס של הלקוח. זו ההתמקדות בלקוחות , הגדלת האמון שלהם והעמקת נאמנותם. במקום להתמקד באיך למכור ללקוחות, הארגון בונה מערכות יחסים עם הלקוחות, מדבר בשפתם, מפתח קהילת צרכנים, נותן להם ערכים מוספים. הארגון פועל מתוך הבנה שהלקוח הוא המשאב היקר ביותר. טיפוחו יביא, לא רק לשמירת הנאמנות שלו אלא להפיכתו לממליץ בקרב חבריו.  כל חבר חדש שמצטרף כלקוח הוא לקוח המחובר למעגל החברים שלו וכן הלאה

להשתמש בכלי מדיה חברתית – המדיה החברתית בכלל והרשתות החברתיות בפרט צמצמו את המרחק בין המותג והלקוח. המדיה החברתית אינה רק ערוץ פרסום.  שימוש נכון במגוון היישומים מאפשר למותגים להיות נוכחיים, להפוך ליותר "אנושיים", להיות קשובים, לדבר עם הלקוחות "בגובה עיניים",  להעביר מסרים ומידע.ובכלל, עוד מקום לתת ללקוחות ערכים מוספים. השימוש במדיה חברתית היא חלק מהמציאות של הלקוחות, ארגונים שרוצים לקחת חלק במציאות של הלקוחות שלהם, צריכים להיות שם.

חדשנות במוצרים ובשירותים  –  מותגים שרוצים לשמור על הדומיננטיות שלהם, צריכים למצוא דרכים חדשות כדי למכור. הלקוחות יכולים לקבל את מה שהם צריכים אחד מהשני  ולא לקנות מהמותג. עסקים צריכים להבין את השוק המתהווה הזה ולאמץ את ההזדמנויות שהוא מציע. לחשוב איך ניתן לשכלל את המכירה הישירה ללקוחות, להפוך  חלק מהמוצרים לשירותים (במקום למכור סכיני גילוח, מספקים ללקוחות תמורת מנוי שנתי), לפתח מוצרים מותאמים אישית, לבנות פלטפורמה שתמכור את כל השירותים/ מוצרים (בדומה לחברות הכלכלה השיתופית). דוגמא ל 70 מותגים גדולים שעשו את זה

ואז מגיע הסעיף האחרון שנוגע בכל הנושאים שהוזכרו עד פה והוא אחד הקשים והמאתגרים לעשייה

להתאים את הארגון למציאות הנוכחית  –  כאשר המידע בין הלקוחות זורם במהירות, ארגון שרוצה להשאר רלוונטי צריך לדאוג שהמידע הפנימי זורם באותו הקצב של לקוחותיו. כשהסביבה משתנה, ארגון צריך להיות גמיש ולהתאים לעצמו במהירות לשינויים בשוק. כשהמדיה החברתית הופכת למציאות של הלקוחות, ארגונים נדרשים להיות חלק מהמציאות החדשה אבל גם לאמץ את הכלים פנימה.
ארגון שרוצה לשרוד בשוק ואף להוביל אותו נדרש להתאים את התנהלותו להלך הרוח המתרחב בחוץ. לעשות צעד מאתגר מאוד ולהסתכל פנימה (באומץ) לבדוק את התרבות הארגונית, רמת האמון, היקף שיתוף המידע, שיתופי פעולה, תקשורת פנים ארגונית, שקיפות, אינגייג'מנט עובדים, הקשבה לחדשנות וכיוצא בזה.
מצד שני להסתכל החוצה (בלא פחות אומץ) ולבדוק רלוונטיות המודל העיסקי, שיטות הניהול, הטיפול בלקוחות, שינוי סדרי עדיפויות, שינויים במוצרים והשירותים, הקמת שיתופי פעולה עם חברות משלימות להיצע יותר רחב ועוד

כמובן שחמשת הסעיפים הם רק חלק מהפאזל וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. אבל למותגים אין ברירה. על מנת לשרוד בשוק כיום הם נדרשים לנוע, להתקדם ולגשר על הפער מול התנהגות השוק

אנו בתוצרת יודעים לעזור למותגים ועסקים להתחבר, להשתלב ולהרוויח ממגמת הכלכלה השיתופית

איפוגרפיקה  מהדו"ח העדכני ביותר שפורסם (מייד אחריו הד"ח עצמו)

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *