כשחוכמת ההמונים פוגשת כסף

 

קשה להאמין שרק 7 שנים חלפו מיום שעלתה הפלטפורמה הראשונה למימון המונים לאוויר (פברואר 2008, אינדיגוגו, למתעניינים). במהירות מסנוורת הגיעה השיטה הפשוטה והגאונית הזו לכל פינות העולם, ולכל תחומי חיינו. דומה שאין כיום כבר צורך להציג את עקרונות השיטה. אולם אפשר בהחלט לעצור רגע ולבדוק לאן היא הולכת, ומה יהיה אתה מחר בבוקר (והכוונה היא למחר בבוקר!).

 

אמנם פגשנו בשנים האחרונות פרוייקטים רבים ומרגשים בפלטפורמות השונות, מצעצועי טכנולוגיה משעשעים ועד קמפיינים לתיקון עולם. אולם למעשה, כל מה שקרה עד כה לא היה יותר מסיפתח, ניסוי כלים בעצימות נמוכה, סוג של אימון על יבש. שכן כל הפרוייקטים שעלו בקיקסטארטר, אינדיגוגו, הדסטארט והפלטפורמות האחרות, פנו אל הכסף ה"מיותר" שנשאר לנו בארנק בסוף החודש. כל הפרוייקטים הציגו גאג'טים שמעולם לא התכוונו לרכוש, או פרוייקטים להצלת העולם שיום אחד אולי עוד נרתם אליהם. כל זה היה טוב ויפה ומשמח עד מאוד. עכשיו, הגיע הזמן להתכונן למהפך הגדול. זה שישנה באופן מהותי וייסודי את האופן שבו אנחנו, כל אחת ואחד מאתנו, מנהלים את חיינו הפיננסיים היומיומיים, ומין הסתם יהפוך על פיה גם את כלכלת העולם. ההוקוס-פוקוס הזה אינו נבואה או ספקולציה, אלא הייקש מחוייב מציאות של השתלשלות הנסיבות המתרחשת כרגע סביבנו, בשני מישורים עיקרים, ובעקבותם עוד כמה משניים:

 

מימון המונים של מוצרי ייסוד

יותר ויותר מאתנו כבר התרגלנו לרכוש באינטרנט. רק לפני שנים אחדות עוד התלבטנו אם להקליד את מספר האשראי שלנו באמזון לרכישת ספר נדיר, והנה היום אנחנו כבר מזמינים על בסיס יומי כרטיסים לקולנוע, עורכים את הקניות בסופר ומשלמים ארנונה מבלי לחשוב פעמיים באמצעות הרשת. אם כך הדבר, למה בעצם שנסתפק במדף הסטנדרטי שהכרנו בסופר? והרי באפשרותנו לרכוש יוגורט שהוא לא רק זול יותר, אלא גם כזה שהוכן מחלב של פרה שלא הופרדה מהעגל שלה (למשל), וקורנפלקס אקולוגי (לדוגמה) ויין שמשווק בשיטת סחר הוגן, והכסף עליו מגיע ישירות לבוצרי הענבים? בעצם, אין כבר כל סיבה לרכוש את המוצרים הבסיסיים שלנו מאותם קונגלומרטים ענקיים, שהסיבה היחידה שהם אי פעם הגיעו לידינו הייתה שהם פשוט היחידים שהיו על המדף. את כל הקטנים והטובים הם דאגו לדחוק הצידה. אז מעכשיו, המדף הוא אינסופי, ורק אנחנו, ביחד, נחליט מי יעלה עליו. ברוכים הבאים לעידן מימון ההמונים למוצרי ייסוד, עידן בו היצרן של הלחם והחמאה שלך יצטרך להוכיח שהוא ראוי לקבל את הכסף שלך. כי ממש לידו יהיו עוד יצרנים של לחם ועוד יצרנים של חמאה, וכולם מביאים עולם שלם של ערכים אמיתיים. כשזה יקרה (וזה בעצם כבר קורה – ע"ע מחאת הפלפלים למשל), השיח כבר לא יהיה רק על שאריות הכסף שלנו, אלא על הנתח העיקרי שלו: כל התנהלותנו הכלכלית היומיומית, מרכישת רכב, דירה או ביטוח פנסיוני ועד מתנות ליומולדת, תעבור בפלטפורמות למימון המונים. העסקים השונים (יצרנים ויבואנים) לא יצטרכו יותר את הבנקים וחברות האשראי כדי להתפתח, אלא יפנו ישירות לציבור. אולי כרגע זה נשמע מדע בדיוני, אבל הי, רק לפני שני עשורים לא היו כאן גוגל, פייסבוק ויוטיוב.

 

מימון המונים להשקעות

אובמה, חסיד נלהב מאוד של השיטה, העביר בסנאט כבר באפריל 2013 חוק המאפשר השקעה במניות באמצעות מימון המונים. דרכו של החוק התגלגלה בעצלתיים בצינורות המערכת הפיננסית האמריקאית, אבל שום דבר לא יכול היה לעצור אותו. בספטמבר הקודם (לפני שנה) נפתחה רשמית הרגולציה האמריקאית לאופציה של בורסה פתוחה על גבי פלטפורמות למימון המונים, ובעקבותיה כמובן יישרו קו מייד כל מערכות הפיננסים בעולם. גם אצלנו כאן בלוואנט נפרץ כבר הסדק בחומה, וכל חברות ההשקעות, מהקטנות ועד הגדולות ביותר, תופסות עמדות סביב הפלטפורמות השונות כדי להתכונן לשריקת הזינוק: הרגע שבו הכסף הגדול, זה שנאסף מכל החסכונות של כולנו, זה שישב עד כה בבנק, ושומש לצרכים ספקולטיבים אפלוליים שיעילותם הוכחה כמוטלת בספק, הכסף שקובע באמת לאן נוטה כדור הארץ – יעבור לתוך פלטפורמות מימון ההמונים. מדוע? כי אי אפשר להתווכח עם ההגיון שבפיזור ההשקעות שלך על פני מאות פרוייקטים חדשניים, אשר כל אחד מהם מגיע עם קהילה משל עצמו, ודוהר ברחבי הרשת במהירות שאפשר לבחון אותה ולעקוב אחריה בזמן אמת. זו צורת חשיבה ואופן השקעה כל כך הרבה יותר חכם ומשוכלל, שאין שום אפשרות לעצור את התפשטותו.

 

מימון המונים לצרכי ולידציה

עד כה, נהוג היה לשבח סוחרים ממולחים בברכת "הוא יכול למכור קרח לאסקימוסים". והרי מחשבה: במקום למכור קרח לאסקימוסים, לא יותר חכם לשאול את האסקימוסים (כמטאפורה, כן?) מה הם באמת צריכים? מימון המונים מציב את עולם המסחר במידה מסויימת במקום המופלא שבו הוא התחיל: יצרן מזהה צורך, ועונה עליו עם מוצר המותאם לצורך הזה. כמה פשוט, כמה נכון. במשך השנים ההגיון הזה טיפה נשחק כשהתגלה כוחו של המיתוג, ויצרנים התחילו להשקיע פחות בפיתוח מוצרים שבאמת נחוצים, ויותר בטכניקות מכירה משוכללות של מוצרים לא נחוצים. בפלטפורמות מימון ההמונים השאלה הראשונה העומדת על הפרק היא האם המוצר או השרות המוצב שם באמת נחוץ למישהו. אם הוא לא – אין שום דרך לעקוף את זה. מצד שני, מכיוון שהמוצר עדיין לא יוצר, אף אחד לא הפסיד כלום. פשוט משנים כיוון ומחפשים מוצר שכן נחוץ. כמה פשוט – ככה הגיוני.

 

מימון המונים ככלי שיווקי

ההמשך המתבקש של המשוואה הזו הוא בהקשר השיווקי-פרסומי. עד כה היה תפקידו של עולם הפרסום לצייר מקסמי שווא סביב אותם מוצרים לא נחוצים. על גבי פלטפורמת מימון ההמונים אין צורך במקסמי שווא. להייפך – ככל שתייטיב להבליט ולהדגים את המוצר עצמו, תגדיל את סיכויי ההצלחה שלו. גם הפרסום חוזר למעשה לתפקידו הראשוני, הפשוט וההגיוני: לספר לציבור על המוצר העומד לפניו.

 

כל אילו ועוד צופן לנו העתיד הממש ממש קרוב על גבי פלטפורמות מימון ההמונים. על כן אין זה מפתיע שכל בעלי המקצוע בתחומים הרלוונטים מפנים עיניהם ועוקבים בדריכות אחר התפתחות התחום. שווה מאוד לעקוב.

 

כל זאת ועוד במדריך לבנייה והפצה של קמפיין מימון המונים.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *